סיפור (הכמעט) כישלון שלנו

להרצאה הראשונה הגדולה שלנו נרשמו כ-80 משתתפות וההרשמה נסגרה שבועיים לפני,
ולמרות זאת, שבועיים לפני ההרצאה השנייה שלנו, מצאנו את עצמנו עם 3 נרשמות (בלבד!!!).

אנחנו, שבתכניות הדגל שלנו ("על הבמה" ו"החממה") אנחנו מלמדות איך למלא הרצאות וסדנאות.

3 נרשמות בלבד!!
יש יותר חוסר הלימה ותסכול מזה?
לא!!
הרגשת הבושה וחוסר האונים העלתה אותנו על רכבת הרים רגשית שלא ידענו שאפשר בכלל לחוות.

התקופה – דצמבר 2017.
הפייסבוק מפוצץ בהזמנות להרצאות וסדנאות על ימין ועל שמאל ואנחנו שטות בין הגלים העולים והיורדים של תקווה וייאוש.
כל פעם שבדקנו את המייל ולא ראינו נרשמת חדשה, החסרנו פעימה.
כל נרשמת נוספת נתנה לנו אוויר לכמה דקות ומיד לאחר מכן, שוב חזרנו למקום של "זה לא מספיק, צריך עוד".
וזה לא רק ש"צריך" עוד – פשוט אין מצב שמה שיש לנו לתת לא יגיע לעוד ועוד עצמאיות!!

לא ויתרנו!
מתוך כמות הצפיות בדף הנחיתה של ההרצאה הבנו שהוא לא ממיר (כלומר שיש הרבה צפיות אבל משהו בדף גורם לצופות לא להשלים את תהליך הקנייה). לכן, הדבר הראשון שעשינו, 12 יום לפני ההרצאה, היה לשלוח את דף הנחיתה לעיצוב מחדש.
דף הנחיתה החדש כלל (בגדול) את אותם המסרים, כמעט ולא שינינו דבר בתוכן – מה שכן שינינו זה את עיצוב הדף ואת אופן הגשת המסרים.
כש-10 ימים לפני ההרצאה חזרנו להפיץ את דף הנחיתה המעוצב מחדש – התחלנו לקבל הודעות במייל שיש נרשמת, ועוד נרשמת, ועוד נרשמת. חזרנו לנשום….
כדי להפיץ את דף הנחיתה לעוד ועוד לקוחות פוטנציאליות השתמשנו בשישה כלים שיווקים:
פרסום ממומן, רשימות תפוצה, נטוורקינג, ווטסאפ (בשיטה שפיתחנו ועובדת שוב ושוב בלי להציק)
ובדף העסקי תוך ידיעה שיש לפחות עוד 10 כלים שלא השתמשנו בהם הפעם, מפאת קוצר הזמן….

(אחד הצילומים שמלווה את העשייה העסקית שלנו, כי מזכיר לנו שתמיד יש דרך)

בסופו של דבר הגיעו להרצאה שלנו 50 עצמאיות ויזמיות 😅

באתגר הזה למדנו כמה שיעורים חשובים ואיתם הגיעו גם כמה תובנות:

לא פשוט להכריז לעולם שאנחנו עולות על הבמה של החיים שלנו.
לא פשוט לקבוע תאריך, להודיע לכולם ולהחזיק אצבעות בתקווה שלא יהיה לך "הקיץ של אביה…".
לא פשוט ללכת עם התשוקה שלך ועם האמת שלך – עד הסוף.
לא פשוט לנהל את עצמך "בשליטה" כשהכל מסביב מרגיש כמו רכבת הרים.
לא פשוט להבין מה לא עובד.
לא פשוט להביא עשרות נרשמות להרצאה.
לא פשוט, אבל אפשרי!!

נשמח לשמוע אם יש לך סיפורים דומים ומה למדת מהם?
מוזמנת לכתוב לנו בתגובות.